Vayedaber

Simple Havroutah

Beitsah

Daf 33a

וְכֵן בֵּיעֲתָא, וְכֵן קְדֵרָה, וְכֵן פּוּרְיָא, וְכֵן חָבִיתָא.

Traduction

And similarly, if one wishes to place eggs on the mouth of a hollow vessel or on a grill sitting above coals, he must first hold the vessel in his hands and put the eggs on it, and only afterward position them both on the coals. And similarly, with regard to a pot placed on barrels, one must hold the pot above the barrels before placing them underneath it. And similarly, in the case of a collapsible bed, whose legs and cover are separate pieces, one must first stretch the upper part, then add the legs. And similarly, in the case of barrels positioned one on top of the other, the upper one must be held in place first and then the others added below.

Rachi non traduit

וכן ביעתא. ביצים גסות הנתונות ע''פ כלי חלול כעין טרפי''ד או על האסכלא אין מושיבין את הכלי תחלה ואח''כ יסדר עליו אלא יאחזנו בידו ויושיב הביצה עליו ואח''כ יושיב הכלי על הגחלים שלא יעשנו כסדר בנין:

וכן קדרה. שמושיבין על ב' חביות לא יקיפנה תחלה ואח''כ יושיב הקדרה עליהם אלא העליונה יתלה באויר ויאחזנה בידו ויסדרו החביות תחתיה סביב:

וכן פוריא. מטות השרים שפורקין אותן ומחזירין לא יזקוף הכרעים תחלה לתת הארוכות בכרעים ואח''כ יפרוס העור למצע ששוכבין עליו אלא פורס העור תחלה ויאחזוהו בני אדם בידיהם ואח''כ יביאו הארוכות ויקשרו הרצועות של עור בהן ואח''כ יזקפו הכרעים ויתנו הארוכות לתוכן:

וכן חביתא. חביות שמסדרים באוצר ומושיבין אחת על גבי שתים:

Tossefoth non traduit

כגון מטה שלנו שאין לה מחיצות אלא שיש לה מחיצות אך תימה דאמר בשבת (דף קלט:) האי פרוונקא (. אפלגא) דכובא אסירא והתם המחיצות היו עשויות כבר וי''ל דשאני התם הואיל ורחב הכובא יותר מדאי נעשה כאהל פרש''י דרב יהודה דהכא ס''ל כרבי יהודה דאוסר מוקצה ודבר שאין מתכוין אבל אנן ס''ל כר''ש ודבר שאין מתכוין מותר ודוחק הוא לומר דכל הני מילתא דלא כר''ש אלא נראה לומר דאפילו ר''ש מודה דהויא הכא אסור דהא דא''ר שמעון דבר שאין מתכוין מותר היינו כגון שעושה דבר שאין מתכוין לעשותו אבל הכא מתכוין לעשות מה שהוא עושה:

וְאֵין סוֹמְכִין אֶת הַקְּדֵרָה בַּבְּקַעַת, וְכֵן בַּדֶּלֶת. בַּדֶּלֶת סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא אֵימָא: וְכֵן הַדֶּלֶת. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין סוֹמְכִין אֶת הַקְּדֵרָה בַּבְּקַעַת, וְכֵן הַדֶּלֶת, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְּנוּ עֵצִים אֶלָּא לְהַסָּקָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר.

Traduction

§ It was taught in the mishna: And one may not prop a pot with a piece of wood, and similarly a door. The Gemara asks: With regard to a door, can this enter your mind? Is it possible to prop a pot by means of a door? Rather, say and correct the wording as follows: And similarly, one may not prop a door with a piece of wood. The Sages taught: One may not prop a pot with a piece of wood, and similarly a door, as wood is to be used only for kindling. With regard to any use other than kindling, wood is considered muktze. And Rabbi Shimon, who does not accept the prohibition of muktze, permits it.

Rachi non traduit

בדלת ס''ד. ומי זה הסומך קדרה בדלת והלא תשבר:

אימא וכן הדלת. אין סומכין אותו בבקעת:

ור''ש מתיר. דלית ליה מוקצה:

וְאֵין מַנְהִיגִין אֶת הַבְּהֵמָה בַּמַּקֵּל בְּיוֹם טוֹב, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. לֵימָא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן כַּאֲבוּהּ סְבִירָא לֵיהּ, דְּלֵית לֵיהּ מוּקְצֶה? לָא, בְּהָא אֲפִילּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה, מִשּׁוּם דְּמִחֲזֵי כְּמַאן דְּאָזֵיל לְחִנְגָּא.

Traduction

The baraita continues: And one may not lead an animal with a stick on a Festival, but Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, permits it. The Gemara asks: Shall we say that Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, holds in accordance with the opinion of his father, Rabbi Shimon, who is not of the opinion that there is a prohibition of muktze, and he therefore permits one to take any stick and lead an animal with it? The Gemara rejects this: No, there is no issue of muktze here at all, for in this case even Rabbi Shimon concedes to the first tanna that this activity is prohibited, not due to muktze but because one who does so looks like one who is going to the market [ḥinga] in the manner of a weekday. On a Festival, one must therefore lead the animal in an unusual fashion.

Rachi non traduit

בהא אפי' ר''ש מודה. כלומר הך פלוגתא לאו במוקצה היא ואפי' ר''ש מודה כת''ק דאסור ולא משום מוקצה אלא נראה כמוליכה ממקום למקום שהוא צריך להנהיגה הרבה כגון למכור בשוק:

חנגא. מחול ועל שם שבני אדם סובבים והולכים בשוק כעין סובבות במחולות קרי ליה חנגא:

חִזְרָא, רַב נַחְמָן אָסַר, וְרַב שֵׁשֶׁת שָׁרֵי. בְּרַטִּיבָא — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאָסוּר. כִּי פְּלִיגִי — בְּיַבִּשְׁתָּא. מַאן דְּאָסַר, אָמַר לָךְ: לֹא נִתְּנוּ עֵצִים אֶלָּא לְהַסָּקָה. וּמַאן דְּשָׁרֵי, אָמַר לָךְ: מָה לִי לִצְלוֹת בּוֹ, מָה לִי לִצְלוֹת בְּגַחַלְתּוֹ?

Traduction

§ In a case where one takes a bamboo branch to use as a skewer, Rav Naḥman prohibits it because it is muktze, since it was not made into a vessel the day before, and Rav Sheshet permits it. The Gemara elaborates: In the case of a wet branch, everyone agrees that it is prohibited; it is unfit for kindling and is therefore muktze. When they disagree, it is in the case of a dry branch. The one who prohibits handling it, Rav Naḥman, could have said to you: Wood is only for kindling, but it is considered muktze with regard to any other use. And the one who permits handling it, Rav Sheshet, could have said to you: Since all wood is to be used for roasting, what is it to me to roast with it when it is inserted into meat? What is it to me to roast with its coals? Just as it is permitted to burn the bamboo as coal, so it is permitted to use it as a skewer for cooking.

Rachi non traduit

חזרא. ענף עץ שהוא חד כקוץ וראוי לתקעו בצלי כמין שפוד ולצלות בו:

ר''נ אסר. ביו''ט משום דמוקצה נינהו לטלטל שלא עשאו לכלי מבעוד יום:

ברטיבא. שאינו ראוי לטלטלו אפילו להסקה דכ''ע לא פליגי דאסור:

מה לי לצלות בו. לתחבו לתוכו:

מה לי לצלות בגחלתו. הרי ראוי לטלטלו לעשותו גחלת וצולה בה:

אִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּיַבִּשְׁתָּא — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁרֵי. כִּי פְּלִיגִי — בְּרַטִּיבְתָּא. מַאן דְּאָסַר, דְּלָא חֲזֵי לְהַסָּקָה, וּמַאן דְּשָׁרֵי אָמַר לָךְ: הָא חֲזֵי לְהֶיסֵּק גָּדוֹל. וְהִלְכְתָא: יַבִּשְׁתָּא שְׁרֵי, רַטִּיבְתָּא אֲסִיר.

Traduction

Some say a different version of the explanation of this dispute: In the case of a dry branch, everyone agrees that it is permitted; when they disagree, it is in the case of a wet one. The one who prohibits handling it does so because it is not fit for kindling. And the one who permits it could have said to you: Isn’t it at least fit for a large fire, which will dry out the branch and enable it to burn as well? The Gemara concludes: And the halakha is that a dry one is permitted and a wet one is prohibited.

Rachi non traduit

והלכתא כו'. הך הלכתא אליבא דמאן דאית ליה מוקצה אקבע אבל אנן כר''ש ס''ל בין במוקצה בין בדבר שאינו מתכוין וכר' יהודה במכשירי אוכל נפש וכולהו שרו בין חזרא בין סמיכת קדרות והקפת חביות ומדורתא וקדרה וכל האמוראים שאסרו את אלו למעלה תלמידי דרב הוו ורב סבר לה כרבי יהודה במוקצה ואנן קיימא לן כרבי שמעון:

Tossefoth non traduit

והלכתא יבשתא שרי רטיבא אסור. פרש''י דהלכתא אקבע אליבא דמאן דאית ליה מוקצה ולא נתנו עצים אלא להסקה אבל אנו דקי''ל כר''ש שרי אפי' חזרא רטיבא ודוחק הוא לומר דר''ש פליג אמאי דפסיק הש''ס וי''ל דאפילו לר''ש דנהי דאית ליה שנתנו עצים שלא להסקה היינו בדבר הראוי להסקה אבל רטיבא אין ראויין להסקה:

דָּרֵשׁ רָבָא: אִשָּׁה לֹא תִּכָּנֵס לְדִיר הָעֵצִים לִיטּוֹל מֵהֶן אוּד. וְאוּד שֶׁנִּשְׁבַּר — אָסוּר לְהַסִּיקוֹ בְּיוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁמַּסִּיקִין בְּכֵלִים, וְאֵין מַסִּיקִין בְּשִׁבְרֵי כֵלִים.

Traduction

Rava taught: A woman may not enter a storehouse of wood in order to take from them a firebrand, a partly burnt piece of wood used for turning over the wood of the bonfire, because this piece of wood was not made into a vessel the day before and it is therefore muktze. And a firebrand that broke may not be kindled on a Festival, for one may kindle fire with vessels but one may not kindle fire with shards of vessels, and this firebrand was considered a vessel before it broke.

Rachi non traduit

דרש רבא כו'. דכרבי יהודה ס''ל:

לדיר. דיר עצים:

אוד. עץ לעשות אוד לתנור פורגי''ן בלע''ז וטעמא משום דלא נתנו אלא להסיק אא''כ נעשה כלי מבעוד יום:

ואוד שנשבר. ביו''ט:

Tossefoth non traduit

דרש רבא וכו'. פירש רש''י דכר' יהודה ס''ל וע''כ לא תכנס ליטול אוד דלא נתנו עצים אלא להסקה ודוחק הוא לומר דהש''ס קיימא דלא כהלכתא אלא ודאי דאפילו ר' שמעון מודה דאסור משום דהוי כתקוני מנא:

לְמֵימְרָא דְּרָבָא כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ, דְּאִית לֵיהּ מוּקְצֶה? וְהָא אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְשַׁמָּעֵיהּ: טְוִי לִי בַּר אֲווֹזָא וּשְׁדִי מְעֵיהּ לְשׁוּנָּרָא! הָתָם כֵּיוָן דְּמַסְרְחִי — מֵאֶתְמוֹל דַּעְתֵּיהּ עִלָּוֵיהּ.

Traduction

The Gemara asks: Is that to say that in this case Rava holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who is of the opinion that there is a prohibition of muktze? But didn’t Rava say to his attendant: Roast a duck for me, and throw its innards to the cat? According to Rabbi Yehuda, it is prohibited to give the innards to animals, as they were not prepared for this purpose the day before. The Gemara answers: There, since the innards become rancid when they were left, from yesterday, the Festival eve, his mind was on them. At that point in time, he already intended to give them to the cats in his house.

Rachi non traduit

ושדי מעיה לשונרא. השלך בני מעים לחתול ולר' יהודה אסור לטלטלו ולתתו לחתול דמאתמול מוכן לאדם היה ולא לכלבים דקאמר אם לא היתה נבילה מע''ש אסורה:

כיון דמסרחי. אם יניחם לצורך מחר והיום לא היה צריך להם מאתמול דעתיה עלוייהו להשליכם לחתול:

Tossefoth non traduit

ושדי מעיה לשונרא. פירש''י דלרבי יהודה הוה אסור לטלטלן ליתן לחתול דמאתמול מוכן לאדם הוה ולא לכלבים וא''ר יהודה דאם לא היתה נבלה מעיו''ט אסור ליתן לכלבים וגם אינו ראוי ליתן לאדם לפי שאין דרך בני אדם לאכול בני מעים ביו''ט דבלאו הכי יש להם הרבה לאכול וא''ת וכי משום שאינו אוכל מהן הוו מוקצין א''כ היכי מטלטלין בשר חי דחזיא לכוס במסכת שבת (דף קכח.) הא אינו אוכל מהן משום שיש לו הרבה לאכול וי''ל דמיירי שכבר הסריחו ולא הוי חזי לאדם ולר' יהודה היה אסור ומשני כיון דמסריחי כלומר כיון דודאי מסריחי דעתידין להסריח דעתו לכלבים:

מַתְנִי' רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נוֹטֵל אָדָם קֵיסָם מִשֶּׁלְּפָנָיו, לַחְצוֹץ בּוֹ שִׁינָּיו. וּמְגַבֵּב מִן הֶחָצֵר וּמַדְלִיק, שֶׁכָּל מַה שֶּׁבֶּחָצֵר — מוּכָן הוּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְגַבֵּב מִשֶּׁלְּפָנָיו וּמַדְלִיק.

Traduction

MISHNA: Rabbi Eliezer says: On a Festival, a person may remove a sliver from a pile of straw or from similar material that is before him, in order to clean with it between his teeth. And he may collect straw from a courtyard and kindle it, for anything in a courtyard is considered prepared for all purposes. The Rabbis say: He may collect these materials only from things placed before him in his house, as they are certainly prepared for all uses, and kindle them. With regard to objects lying in his courtyard, however, as their collection takes great effort, he certainly did not have them in mind the day before, and they are therefore muktze.

Rachi non traduit

מתני' נוטל אדם קיסם משלפניו. ממה שלפניו בבית:

לחצוץ בו שיניו. ליטול בשר החוצץ בין שניו בורגיי''ר בלע''ז ומשלפניו לאו דוקא דלר''א אף מן החצר נמי דקאמר כל מה שבחצר מוכן הוא ורישא לא אתא לאשמועינן אלא היתר טלטול עצים אף שלא להסקה דאפלוג רבנן בה כדלקמן בברייתא בגמרא והא דנקט משלפניו משום רבנן דפליגי דאפילו משלפניו להדליק אין לחצוץ לא:

מגבב. קסמין דקין וקשין מן החצר ומדליק בהן:

וחכ''א מגבב משלפניו ומדליק. אבל מן החצר לא הואיל ודקין הן וטורח לקוששן מאתמול לאו להכי קיימי ודקאמרת נוטל קיסם לחצוץ שניו (מאתמול) אנן אית לן דאף משלפניו לא יטול אלא להדליק דלא נתנו [אלא] להסקה ובתרתי פליגי:

Tossefoth non traduit

רבי אליעזר אומר נוטל אדם קיסם משלפניו. פירש''י לאו דוקא משלפניו דה''ה משלאחריו נמי דקתני כל מה שבחצר מוכן הוא אלא נקט משלפניו משום רבנן דפליגי אח''כ דשרו דוקא להדליק אבל לחצוץ בו שניו לא ותימה דהא משמע בפרק המוציא (שבת דף פא:
ושם) דדוקא קתני דבעי התם אבנים של בית הכסא מהו להעלותן אחריו לגג וקא פשיט ליה דשריא ופריך מיתיבי ר''א אומר נוטל אדם קיסם משלפניו דדוקא משלפניו אבל בכל החצר לא ואת אמרת דיכול להעלות לגג וי''ל דאה''נ דודאי דוקא קאמר כדמשמע התם ואף על גב דקאמר כל מה שבחצר מוכן הוא היינו דוקא גבי אכילה משום דאדם קובע לו מקום לאכילתו והיה לו להכין אבל גבי אש לא שייך דפעמים שאינו עושה מדורה ביו''ט וכן מחלק התם בין אבנים לקיסם:

וחכמים אומרים מגבב משלפניו ומדליק. פרש''י דבתרתי פליגי דאפילו להדליק דוקא משלפניו ולחצוץ שניו אפילו משלפניו לא דעצים לא נתנו אלא להסקה וקשה לפירושו דחכמים סבירא להו דלא כהלכתא דפליגי בפלוגתא דרבי שמעון ורבי יהודה לכן נ''ל דטעמא דרבנן דלכך אסור לחצוץ שניו גזירה משום שמא יקטום וכן מסיק נמי בגמרא:

אֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאוּר לֹא מִן הָעֵצִים, וְלֹא מִן הָאֲבָנִים, וְלֹא מִן הֶעָפָר וְלֹא מִן הָרְעָפִים, וְלֹא מִן הַמַּיִם. וְאֵין מְלַבְּנִין אֶת הָרְעָפִים לִצְלוֹת בָּהֶן.

Traduction

The mishna states a different halakha: One may not produce fire, neither from wood, by rubbing one piece against another; nor from stones knocked against each other; nor from hot dirt; nor from tiles struck against each other; nor from water placed in round, glass vessels, which produces fire by focusing the rays of the sun. And similarly, one may not whiten tiles with a burning-hot heat in order to roast upon them afterward.

Rachi non traduit

ואין מוציאין את האור. משום דמוליד:

מן המים. נותנים מים בכלי זכוכית לבנה ונותנו בחמה כשהשמש חם מאד והזכוכית מוציאה שלהבת ומביאין נעורת ומגיעים בזכוכית והיא בוערת כך שמעתי בפיוט יוצר שיסד אחד מגאוני לומברדיא''ה:

מן העפר. קרקע קשה כשחופרים אותה מוציאה אור כעין גרגישתא שלנו ממקום מחפורת שלה:

רעפים. טייבלו''ש:

אין מלבנין. באור ובגמרא מפרש טעמא: גמ'

גְּמָ' אָמַר רַב יְהוּדָה:

Traduction

GEMARA: Rav Yehuda said:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source